יום שני, 21 בדצמבר 2020

נעלבתי

ביקשתי עזרה והאינסטינקט הראשוני שלך היה להגין על עצמך. זה מעליב.
אני מבינה אוקיי? אני מבינה את כל מה שהביא אותך למצב שבו לשמור סוד זה הדבר הכי חשוב ושהחרדה מהחיטוט של אנשים בסודות שלך היא עצומה.
אבל אני מצפה שאחרי שנתיים של זוגיות אולי תדעי כבר שאני לא מחפשת לחטט לך בסודות. ואולי אפילו שתדעי שזה בסדר לא לשמור סודות מפניי.
אין לי סבלנות יותר אבל אני צריכה להעמיד פנים שיש לי ואין לי כוח לזה יותר.
נמאס.
דיי.
אבל אי אפשר להגיד את זה.
צריך להיות שקטה ורגועה ונחמדה תמיד.

חברה טובה שלי סיפרה לי שבהתקף זעם ועצבים היא צרחה על בן זוג שלה. 
אני לא יכולה לעשות את זה איתך כי התוצאה של זה תהיה הרסנית. את לא תעמדי בזה אם אני אביע כעס אפילו בצורה הכי רכה שלו. ליטרלי לא תעמדי בזה.

קשה לי. קשה לי להחזיק את עצמי.
אבל אין שום ברירה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

האם מספיק רע בשביל להרגיש רע?

 אני כל הזמן שואלת את עצמי את זה. (וכמובן שאם חברה טובה היתה שואלת אותי הייתי עונה שהרגשות שלה תקפים לא משנה מה הנסיבות החיצוניות. אבל אני ל...